"אינקא" הוא בר מסעדה הממוקם בלב המתחם של "המרכז לחיים עצמאיים", במאהל אתני מרהיב ומיוחד במינו. מדובר במודל ומיזם שאין כדוגמתו במדינת ישראל ואולי בעולם כולו. מטרותיו של המיזם קידום נושא התעסוקה והיזמות של נכים יהודים, מוסלמים ונוצרים, תוך שילוב הכוחות ושימוש ביתרונות היחסיים של כל הלאומים והדתות ובנוסף העלאת נושא העסקת נכים על סדר היום הציבורי.
ב"אינקא" מועסקים נכים יהודים וערבים, לצד מערך מקצועי תומך, והם מנהלים את הפרויקט יוצא הדופן בהצלחה רבה.
מעבר לשיתופיות בין הלאומים והדתות, לחברים במקום, בעלי המוגבלות, יש הזדמנות להפריח את הסטיגמות ולהבליט את היכולות שלהם, כמו כן יש להם אפשרות להתפרנס בכבוד, יש להם סיבה לקום בבוקר, הם משתכרים יותר מהממוצע במשק וזוהי הזדמנות נהדרת להתערות בחברה ולהכיר אנשים. ברווחים שהמקום מכניס נעשה שימוש לטובת הפעלת פרויקטים, כך שבמקום לגייס כסף מתורמים, המקום מרוויח כספו בעבור עבודה מאומצת. השאיפה היא להגיע למצב בו לא יהיה יותר צורך בגיוס תרומות והמקום ייצר את הכסף בעצמו.
זילברמן מדגישה כי "כשאדם בעל מוגבלות מתקבל לעבודה והדלת נפתחת בפניו, הכרת התודה שלו היא מאוד עמוקה והוא מוכן לעשות הכל למען המקום. הם אכפתיים יותר, לויאליים למערכת, נותנים את המקסימום ורוצים להוכיח בכל דרך שהם פה לעשות את תפקידם".
זילברמן מספרת שהם מאפשרים לחברים להתנסות בכל התחומים, הרי "המקום קם בשבילם ולמענם. יש לנו עובד שבחר להיות שוטף הכלים למרות שהוא כרות שתי רגליים, יש לנו שתי מלצריות אילמות שמתקשרות באמצעות דף ועט. נכון שבהתחלה זה היה שוק, בעיקר ללקוחות, אבל עכשיו הדברים נעשים בקלות ובכיף. כל מי שלקח על עצמו תפקיד, ממלא אותו על הצד הטוב ביותר".
דליה זילברמן, שמנצחת על הכל ביד רמה ולמרות נכותה, היא אישה שמעיזה לחלום ויודעת לעשות הכל כדי להגשים חלומה. היו שכינו אותה בעבר "פנטזיונרית", אך זה כמובן לא גרם לה לעצור, להיפך . גדולתה היא בכך שאיננה חולמת בשביל עצמה אלא בשביל קהילה שלמה.
שף שליו קמחי, מרצה בכיר ב"מכללת השף", יועץ קולינרי ובעל קייטרינג "זעפרן", "זכה" (לפי דבריו) בהזדמנות לתת לזולת את העזרה והתמיכה בתחום שאותו הוא חי ונושם.
ההזדמנות, כפי שקמחי מכנה אותה, הפגישה בינו לבין משפחתו השנייה שעוטפת אותו בחום ואהבה.
קמחי, מחבריה הראשונים של התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל, מספר שלפני כחמישה חודשים יצרה עמו קשר טלפוני מנכ"לית "המרכז לחיים עצמאיים", גב' דליה זילברמן, וביקשה ייעוץ קולינרי לבר מסעדה חדש. "כמובן שאז כלל לא ידעתי שמדובר במקום ייחודי בעל אופי מעט שונה. ההתקשרויות הראשונות עם דליה היו לא ממש עקביות, בגללי, קבעתי פגישות וביטלתי, לא תמיד עניתי לטלפונים מהסיבה שהייתי עמוס בעבודה, אבל דליה לא ויתרה, למרות שעלה אצלה חשש בעקבות חוסר התקשורת.
איכשהו הצלחנו סופסוף להיפגש. דליה הזמינה אותי למרכז ורק כשהגעתי לשם הבנתי שלא מדובר בעוד מסעדה...יש פה ערך מוסף".
על החיבור עם שף קמחי מספרת זילברמן שהיא חיפשה לפרויקט מישהו עם חיבור ונשמה שתהא בו אהבה למקום. היא קיבלה המלצות על שף קמחי. "למרות הניסיונות הכושלים ליצור קשר עם שליו, לא התייאשתי ולבסוף הגיעה הפגישה המיוחלת שבה שליו התחבר למקום באופן טוטאלי. יש לו אישיות יוצאת דופן, הוא מלא חום, אהבה, צניעות ויש בו רצון עז לתת". מי שמסתכל מהצד רואה שהשניים מאוד דומים באישיותם, הסיר מצא את המכסה.
קמחי מספר שה"אינקא" הפך לביתו השני. "ברגע שאני מסיים שיעור ב"מכללת השף" אני ממשיך משם הישר ל"אינקא". העשייה והשהייה עם החברים במקום ממלאת אותי".
מתנדבי המקום מספרים שכל העיסוקים האחרים נדחקים וה"אינקא" עולה לראש סדר העדיפויות.
ב"אינקא" מדגישים שהם לא זקוקים לרחמים. הם מציגים קודם את המקום ואח"כ, בין השורות, את העמותה. מטרתם היא לא להראות נכות אלא מסוגלות. "אנשים נולדים עם הנכות ולומדים להתמודד עמה, את האישיות בונים – לטוב או לרע", אומרת זילברמן.
החלום הוא לראות את ה"אינקא" מלא בלקוחות, בכל שעות היום. ברגע שנגיע לזה, ניתן יהיה לפתוח משרות נוספות לאנשים בעלי מוגבלות.
המטרה הסופית היא להוציא את אותם אנשים לשוק החופשי, לחיים עצמאיים, כשהם בעלי ידע וניסיון .
מהרגע שהבר-מסעדה החל לייצר עבודה ולקוחות רבים פוקדים אותו החליטו, קמחי וזילברמן, שיש לייעל את המטבח ולשלב בו טבחים נוספים. קמחי, המרצה ב"מכללת השף" משך ל"אינקא" תלמידי קורס טבחות שמן הסתם גם הם, כמו השאר, נשאבו למקום.
ה"אינקא" כאילו מכושף. מי שכף רגלו דורכת שם פעם אחת, רגליו ימשכו אותו לשם בפעמים הבאות. האווירה במקום ממכרת. זו אווירה של משפחה מאוחדת ומגובשת.
מעבר לאווירה ולאנשים, המטבח ב"אינקא" מציע תפריט מגוון ועשיר. בכל יום, בארוחת הצהריים, מככבת עדה אחרת: ביום א' המטבח האסייתי, יום ב' המטבח הערבי, יום ג' המטבח המזרחי (קוסקוס משגע), יום ד' המטבח האיטלקי וביום ה' המטבח האמריקאי.