זה תמיד תענוג לאמר "אני קונדיטור, ואני מאד אוהב את העבודה שלי" במיוחד אחרי שפתחתי ביחד עם שותפתי את "אבקת סוכר – סטודיו לעיצוב עוגות". האהבה השנייה שלי היא אותו חיוך מתענג של אדם הטועם לראשונה את אחד הקינוחים של הסטודיו (ואז אנחנו מגלים לו שאין כלל חלב או חמאה בקינוח)
הכל התחיל בגיל צעיר יחסית, ניסויים ונסיונות במטבח ההורים, בלגן שלם מכל כיוון והיכולת ללכלך כל כלי אפשרי, אף פעם לא יכולתי להתחיל מהבסיס של הדברים ואכן העוגה הראשונה שיצאה מהמטבח הייתה עוגת החתונה של אחותי ומשם זה המשיך.
אוגוסט 2010
צילום: אוריה גנור
אחרי הצבא הרגשתי שחסר משהו ומצאתי את עצמי במרכז לונדון בלימודי קונדיטוריה מקיפים. אחת מן החוויות הטובות שעברתי. לסיים בהצטיינות לא היה פשוט כשאתה מתמודד עם חברים קונדיטורים מכל העולם, אבל זה בהחלט הקל על הדברים כשמישהו אחר שטף את הכלים...
בשובי לארץ נשאבתי מיד לקונדיטוריית לחם ארז, שם ארז לקח אותי, גוש חימר טרי שכמוני ובמו ידיו עיצב ופיסל כראות עיניו והפך אותי למפתח מתכונים, עד שהגעתי לניהול הקונדיטוריה.
מתוך ההבנה שאני יותר אוהב לאפות ופחות אוהב לנהל מצאתי את עצמי בעוגות בן-עמי, מפתח מתכונים, קונדיטור מהשורה ושוקולטייר. שם הכרתי את ליסה שותפתי ולשנינו נקרתה ההזדמנות לפתוח סוף כל סוף את אבקת סוכר. עד הפתיחה עצמה עוד הספקתי לקחת מספר קורסים בסיסים של כימיה בפקולטה לחקלאות ברחובות מתוך הרצון לדעת לא רק "איך" אלא גם "למה".
.jpg?id=8021867)
